הכירו את הסטודנטים שלנו

נעים להכיר: שלושה משתתפים

ניצן משעל, יליד מושב עין עירון, היה תלמיד עסוק מאוד בתקופת התיכון. הוא למד בבית הספר מבואות עירון בכיתת המצוינות ששילבה בין מקצועות הומניים וריאליים. במקביל היה חבר בנבחרת ישראל ברוגבי וכן הוביל את קבוצת הרובוטיקה הבית-ספרית, שאף זכתה במקום השני בתחרות הרובוטיקה הישראלית והשתתפה בתחרויות בארצות הברית.

משעל, המשלב כיום בין לימוד הנדסת מכונות לתוכנית היזמות, מספר שעוד כילד אהב לבנות מכונות כדי לפתור בעיות. בתיכון הוא התחיל לבנות כלי רכב שונים ומשונים כדי להתמודד עם מצוקת התחבורה במושב. אחד מאותם כלי רכב ראשונים הייתה מכסחת דשא שהוסבה לרכב שטח. המכסחה גם סיפקה שיעור חשוב בכיווני תנועה וגלגלי שיניים. שינוי שערך משעל במערכת גלגלי השיניים הביא לכך שהמכונה אכן נסעה מהר במיוחד, אך לכיוון הלא נכון – סיפור שנגמר במפגש עם קיר ולמזלו ללא פגיעות בנפש.

דרך מפגש עם בעיות שונות בתהליכי הפיתוח, התכנון והייצור של מכונות גילה משעל את התשוקה שלו ליצירה וליזמות. הוא מספר שעבורו השלב המיוחד ביותר בפיתוח הוא השלב שבו הרעיון מתחיל לקבל צורה ונראה שהוא עומד להפוך למציאות. לדעתו, יזמות מתחילה באומץ לחשוב שאתה מסוגל לפתור בעיות וממשיכה בבניית אמון בשיקול הדעת שלך ובהסכמה לשהות בחוסר ודאות לאורך תהליך היצירה. בסוף הרעיון יגיע.

מיכל מימון הגיעה לתוכנית מנהיגי שוליך אחרי שירות לאומי במרכז “עלה נגב” והשתתפות במשלחת של הסוכנות היהודית בארצות הברית. מימון, ילידת ירוחם שגדלה בבאר שבע, היא דתייה שומרת מצוות ומעידה שתמיד הרגישה שהחופש לחקור ולבדוק עומד לרשותה. לדעתה, לימודיה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בשילוב עם תוכנית היזמות מאפשרים לה להישאר “החנונית שאוהבת לחבר חוטי חשמל ולפוצץ דברים” אבל גם להתפתח, ללמוד וליצור שינוי משמעותי.

את חיידק היזמות היה אפשר לזהות אצל מימון כבר בזמן השירות הלאומי, כאשר עם עוד שתי בנות שרות פיתחה פרויקט תקשורת בליווי קלינאית התקשורת של “עלה נגב”, כפר שיקומי למתמודדים עם מוגבלויות שונות. רוב דיירי הכפר מתקשים לתקשר באופן ברור ולכן פותחה המערכת שנועדה להקל על הדיירים להביע את עצמם ולהבהיר את רצונותיהם. תהליך הפיתוח כלל התאמה של המערכת לקשיי התקשורת השונים שאיתם מתמודדים הדיירים: סימנים ויזואליים למתקשים לדבר, סמלים מוחשיים למי שאינם רואים וכן הלאה. “בעצם עשינו כאן שימוש יצירתי בכלים כדי למצוא פתרון לבעיה ולהתאים אותה לצרכים שונים,” מסבירה מימון. “לדעתי זה התפקיד המרכזי של יזמות.”

אחרי חצי שנה בתוכנית עמיתי שוליך מעידה מימון שהבינה שאחת מהחוזקות המשמעותיות שלה היא היכולת להציג ולתקשר את הפרויקטים והפיתוחים המתגבשים בעבודת הצוות של העמיתים. לדבריה, “בבית תמיד לימדו אותי להגיד את מה שיש לי ולא לפחד להשמיע קול, כי אם אני בטוחה בעצמי הכול יכול לקרות.”

אליה סוליימנוב נולד וגדל בעפולה. כנער הדריך בתנועת הנוער העובד והלומד ולמד במגמת מחשבים בתיכון. את הצבא התחיל כמפקד טירונים ואז עבר לתחום התקשוב, שבו אף חתם קבע כדי לחסוך כסף למימון לימודי התואר.

כבר בזמן השירות הצבאי התחיל סוליימנוב, המשלב כיום בין לימודי תואר במדעי המחשב להשתתפות בתוכנית היזמות, לפעול כיזם. “עבדתי עם המפקד שלי על מערכת לניהול הלוגיסטיקה במחלקה. בעצם לקחנו מחסן צבאי והפכנו אותו למין סופרמרקט, וכך שיפרנו את ניהול התכולה.”

המלגה שמקבלים עמיתי תוכנית שוליך מאפשרת לאליה להתנסות ולקדם פרויקטים כיוון שהיא משחררת אותו מנטל מימון לימודי התואר. התוכנית גם הבהירה לו שיש לו מאפיינים ביצועיים משמעותיים כמו גם יכולת עבודה בצוות. “לא היה לי הרבה ניסיון של עבודה משותפת אלא כמפקד וכמנהל. גיליתי שאני דווקא עובד היטב עם קבוצה ולא מאוים מדעות של אחרים או מהצורך להתחבר ולפתח רעיונות של עמיתים.”